|
משמעות
אייקידו היא אמנות לחימה יפנית שהומצאה על ידי המסטר היפני מוריהיי אואשיבה בתחילת המאה העשרים. השם אייקידו מורכב משלוש מילים יפניות :
AI - שפירושה הרמוניה , אהבה.
KI - שפירושה אנרגיה , עוצמה רוחנית פנימית.
DO - שפירושה דרך.
ניתן לפרש את משמעות המילה אייקידו שהיא הצירוף של שלושתן יחד כ "דרך להרמוניה ומיזוג עם אנרגיית החיים".
רקע
אייקידו היא אמנות לחימה יחסית צעירה, אך מבוססת ברמה הטכנית על שיטות לחימה יפניות עתיקות כגון הג'יו ג'יטסו המסורתי, שבו התמחה המייסד אחרי שנים של אימון תחת המסטר Sokaku Takeda , הקנג'יטסו (טכניקות חרב) והסוג'יטסו (טכניקות חנית). ברמה הרוחנית הושפע המייסד רבות מדת ה Omoto-kyu ואחד ממייסדיה איש הדת Onisaboro Degushi.
עקרונות
באייקידו לומדים לנצל את כוחו של היריב על מנת להוציאו מאיזון ולסיים את הטכניקה בסוגי הטלות או סוגי בריחים שונים. העקרונות המנחים לפעולה הם :
1. אי התנגדות לכוח ומניעת התנגשות כוחות.
2. ניצול כוחו של היריב והוצאתו משיווי משקל בעזרת תנועות מעגליות וכוחות
סיבוביים.
3. יישום בריחים,לצורך ריתוק, שמופעלים בהתאם לכיוונים הטבעיים של
המפרקים השונים המביא לשליטה ללא גרימת נזק גופני.
מאפיינים
באימון אייקידו מתאמנים בדרך כלל בזוגות, כאשר האחד בתפקיד התוקף והסופג את הטכניקה ומכונה UKE, והשני בתפקיד המותקף או המבצע של הטכניקה ומכונה NAGE. הם מחליפים תפקידים לסירוגין, ולומדים למעשה את שני התפקידים בו זמנית. כלל חשוב באייקידו בא לידי ביטוי במשפט היפני :
" Nagete yorokobi Nage rarete yorokobi " , שפירושו : נעים להטיל, נעים להיות מוטל".
כלומר, יש להקפיד על אימון בלתי אלים במיוחד כאשר אתה נמצא בצד המבצע. גישה מוסרית זו היא אחת הסיבות שהמייסד התנגד שתחרויות יהיו חלק מדרכי האימון של אייקידו. למרות זאת, בניגוד לרוחו של המייסד, התפתח זרם מסויים באייקידו המקיים תחרויות (Tomiki Aikido). אייקידו היא יותר משיטה להגנה עצמית בלבד, זהו אמצעי לשיפור גופני, מנטלי ורוחני. באמצעות האימון אנו מאחדים את שלושת האלמנטים במסלול של גדילה וגילוי עצמי שאמור להשפיע ולהקרין גם על חיי היומיום.
ערך מוסף
באייקידו ישנו תהליך שיטתי של לימוד מיומנות מוטורית מורכבת, והקפדה על פרטים בדומה ללימוד נגינה על כלי כלשהו, במובן ש"הפקת הצלילים המדויקת דורשת מחויבות והתמדה". עם הזמן הטכניקות שנלמדו יוטמעו, יהפכו לטבעיות ופחות מאומצות, וניתן יהיה להתרכז בהיבטים מורכבים יותר ויותר. בהדרגה יבין המתלמד שכל תהליך הלמידה הוא העיקרי והמרכזי, זהו היופי וזוהי למעשה הדרך (Do ).
השאיפה היא שהאמנות תתרום נתח נכבד ליכולות הגופניות של המתאמן, אך לא פחות חשוב, תעזור לעצב את האישיות בהיבט ההתנהגותי והנפשי גם יחד. המסורת היפנית העתיקה של אמנויות הלחימה טומנת בחובה אלמנטים מוסריים רבים. אם מסורת זו ידועה על ידי המורה ומועברת כיאות לתלמידים, יש סיכוי גבוה שהאווירה במקום האימון תהיה של גדילה והארה. האייקידו מההיבט הפיזי מפעיל כל מפרק ושריר בגוף ותורם להעלאת המודעות הגופנית, היציבה, העירנות , הריכוז, הזריזות והסבולת, ומעל לכל הקואורדינציה. ככל שמתעמקים באימון נחשף היחיד למגבלותיו, אך לומד להתגבר על הקשיים בעזרת כוח רצון, נחישות והתמדה. בסופו של דבר זוהי פעילות גופנית שמותאמת אישית, ואיננה מאלצת את היחיד לבצע תנועות שלא יוכל לבצען בגיל יותר מבוגר.
ניצחון הרוח
על פי עקרונות האייקידו, כאמור, אין תחרויות או התמודדויות. מייסד האייקידו טען שנצחון, אם בתחרות או בקרב, אינם ברי משמעות. המנצח היום יכול להיות המפסיד מחר. אי לחימה הוא הנצחון האמיתי, כלומר, הניצחון החשוב הוא של היחיד על עצמו, כפי שזה בא לידי ביטוי במשפט בו הירבה המייסד להשתמש -
"Masakatsu Agatsu".
לסיכום, רוח של שלום נושבת מהאייקידו ואופפת את אלו שהולכים בדרכה, באווירה של פיוס.
יוסי מגל
|
