אייקידו מההיבט של הגנה עצמית


לעיתים קרובות מתאמנים צעירים ומתחילים באייקידו מסתקרנים לדעת האם אייקידו יעיל בתנאי אמת ומהו פרק הזמן הדרוש באימון ותרגול להשגת יכולת התגוננות מושלמת.
תשובותיי לסוגיות אלה אינן חד משמעיות מכיוון שלעניות דעתי, הסוגיות אינן כה פשוטות. אולם, בכל זאת אנסה במאמר זה להאיר כמה נקודות שקשורות לנושא ובכך להרחיב את היריעה ולהראות את התמונה הגדולה על פי התובנות שרכשתי במהלך השנים.
בחיים יש הפתעות, ולא תמיד מה שמתכננים יוצא בדיוק לפי מתוכנן. החיים מורכבים ומשתנים וקשה לחזות בדייקנות מה ילד יום. בחיינו, אנו חווים לעיתים חוויות נעימות ולפעמים מצבים בלתי נעימים. זה קורה לכולם. טבעי הדבר שנשאף להגשים מצבים נעימים, כמו ביקור אצל חבר, טיול עם המשפחה, אווירה ידידותית בעבודה וכד'. אם הדבר היה תלוי בנו, היינו עושים כל מאמץ בכדי לצאת מהמצבים שגורמים לנו חרדה, אי נעימות, עצב, וכד'  יתר על כן, היינו עושים כל דבר, אם רק היה אפשרי, כדי לא להיקלע לאותם מצבים.
אביא דוגמא מתחום הנהיגה ואנסה להמחיש שיש דברים שניתנים לשליטתנו  ויש כאלה שלא. האם צמצום טווח  הסיכון  הוא פעולה שאמורה לחסוך תוצאות בלתי ידועות ולעיתים גם בלתי נעימות  ואף הרות אסון?
מצבי החלקה ברכב נוסע טומן בחובו סכנות רבות, אבל  אפשר להתאמן כיצד להתמודד עם מצבי החלקה בכביש רטוב. במדינות רבות נבנו מסלולים עם משטחים מיוחדים שמפעילים בהם תוכנית הדרכה שיטתית על בסיס אימון ממושך של הנהג. נהג שעבר הכשרה שכזאת ורכש מיומנות רבה בהיחלצות ממצבי החלקה, האם עדיין איננו נשאר חשוף לסיכונים רבים אחרים שעלולים להתרחש בכבישים? ודאי שכן.
יתרה מכך, האם הכשרתו בתנאי "מעבדה" מבטיחה לו היחלצות מתאונת החלקה כאשר המסלול לא כל כך ישר ורכבים מגיחים מנגד? קשה להשיב בוודאות. אולי כן ואולי לא. ההכשרה הטובה ביותר לעולם לא תוכל לדמות את אינסוף המצבים העלולים להתרחש במציאות ולכן אין לנו וודאות מוחלטת באשר לתוצאות.
החוכמה הגדולה ביותר היא ללמוד כיצד להימנע מכניסה למצבים אלה או לכל הפחות לעשות הכול לצמצום האפשרות של החלקה, כמו למשל נסיעה איטית יותר, זהירה יותר, בדיקת הגלגלים ומערכת המתלים לעיתים קרובות. כל אלה יפחיתו בצורה ניכרת את הסיכון להיקלע למצב הבלתי נעים של החלקה ושהיציאה בשלום ממנו "לוט בערפל" כל עוד לא התרחש.
נשוב כעת למושגי ההתגוננות. לרוב אין אנו יודעים כיצד היינו מגיבים למצבי סכנה אמתיים מכיוון שאינם רבים כל כך. היינו רוצים להרגיש בטוחים ביכולתנו להיחלץ ממצבים אלה בריאים, שלמים ועם ידינו על העליונה. שאיפה זו לגיטימית והיא ממריצה אנשים רבים לחפש ללמוד שיטה להגנה עצמית.
הוויכוח איזו שיטה היא היעילה ביותר והטובה ביותר הוא עתיק ולפי דעתי עקר. קיימים סוגים שונים של אמנויות לחימה ולכל אחת מהן ערך משלה וגישה ייחודית. אולם איזו אמנות לחימה (בידיים ריקות או עם נשק קר מסורתי) יכולה להתמודד מול נשק חם מטווח בינוני ומעלה? האם ניתן לעצור כדורים עם הידיים והרגליים? תרחיש כזה הוא אחד מני רבים העלולים להתרחש בתנאי אמת בעולם אנו חיים היום. לפני שלוש-מאות שנה הכשרת הלוחם הייתה הרבה יותר משמעותית ליכולת ההתגוננות מאשר היום.
חשוב לזכור  שההצלחה או אי ההצלחה  בעימות אינה אך ורק תלויה בשיטה הנלמדת. מידת המיומנות שהוטמעה, אופי התגובה של היחיד, מצבו הנפשי והמוטיבציה שלו ישפיעו ללא ספק על תוצאות העימות ללא קשר לאמנות הנרכשת. לפעמים, אנשים בלתי מיומנים לחלוטין, עושים את הדבר הנכון ברגע המתאים. לכן חוששני שתהיה הטיה ואשליה להגיד על אמנות לחימה כלשהי שבעזרתה ניתן להתגונן בצורה מושלמת. כמו כן נראה לי שקשה להצביע על בן אנוש, מיומן ככל שיהיה, שאין מצב שהוא לא יכול להתמודד אתו ושהוא חסין מפגיעה.
מייסד האייקידו, O-Sensei ,אמר משפט פשוט ורב עוצמה: הניצחון הגדול ביותר מושג באי לחימה. עלינו ללמוד מדבריו ולהכשיר את עצמנו בעוצמה לכיוון הזה. נכון שאנחנו לומדים שיטה של הגנה עצמית במסירות ,בנחישות ובנכונות להשתמש בה לכשנדרש לכך, אולם בד בבד, עלינו להפנים את המסר של המייסד ולהבין שבכוחנו למנוע מצבים בלתי נעימים בעזרת איפוק, תבונה ושליטה. יתכן ונגלה שלפעמים אנו בעצמנו אחראיים על הצתת מצבים שבסופו של דבר נתחרט על יצירתם.
אמנויות לחימה רבות שותפות לאייקידו בגישה פילוסופית ובאייקידו, חשים הלכה למעשה את פשר הדברים, מכיוון שהמתאמנים מטמיעים את כל אותם תכונות וערכים דרך האימון.
לסיכום, נראה לי שתרומה חשובה, אך לעיתים חבויה, להבנת המושג הגנה עצמית, היא ההתפתחות העצמית והשיפור העצמי כבני אדם ערכיים, יחד עם אימון שיטתי שיקנה לנו כלים ו"שפה" מתאימים למטרה.
יוסי מגל - 1995
 
מרכז אייקידו ואומנויות לחימה  •  ליגד סנטר 2, מודיעין  •  מורה ומנהל ראשי - יוסי מגל, סנסיי דאן 6      050-6477646